zofim.org.il
  
 


 
אתר חץ וקשת
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר חץ וקשת » ארכיון הכתבות » כתבה: ״תלכי תנסי מה כבר יכול לקרות״

תמונת מגזין ״תלכי תנסי מה כבר יכול לקרות״ פורסם על ידי גיל ליכטהויז
בתאריך 1/1/2014
בכתבה זו צפו 4087 גולשים
ככה הכל התחיל...
אז הלכתי למיונים, ויצאתי בהרגשה נוראית אחרי הראיון שגמגמתי מלא ולא הלך לי טוב, ואחרי כמה שבועות גיליתי שכל ההרגשה הזאת הייתה סתם וחשבתי, וואלה החופש שלי מתקצר בחצי, אז מה, מה כבר יש לי להפסיד? 
יום שישי, מיד אחרי ביה״ס, לקחתי את התיק שארגנתי מראש ומיהרתי להגיע לנקודת מפגש שמשם לקחו את הצפוניים לגבעת חביבה, לסמינר שבו הכל התחיל. 
כשרק הגענו וירדנו מהאוטובוס, ראיתי את כל החברה האחרים ואמרתי לעצמי אולי את לא רואה את זה עכשיו, אבל עם החבורה הזאת את הולכת לבלות חודש שלם יום יום כל היום. 
יומיים שלמים של הכרות וגיבוש, מפגש הכנה וחלוקה לצוותים כמה ימים לפני שזה מתחיל והנה! יוצאים לדרך!
26.6.13, חניון רידינג ת״א, נפגשים כולם, ההסעה לוקחת אותנו למלון בירושלים, שם פגשנו את כל הסגל המדהים (המפקדים, הסמלים וה-מ״מ)
ואחרי שיחת פתיחה התחלנו להכין שלטים כל אחד לצוות שלו וכולם למחלקות שלהם. בשעה 16:00 נסענו לנתב״ג, שם חיכינו עם כל השלטים לבעלי החולצות האדומות שינחתו. התחלקנו לצוותים עם האמריקאים, ערכנו היכרות קצרה בנתב״ג, ומשם חזרנו למלון בירושלים ואז התחיל הדבר האמיתי שלו חיכינו כל הזמן- חץ וקשת 2013.

שבוע צפון, שבוע גדנע, שבוע דרום, 4 ימים בתל אביב ועוד 4 ימים בירושלים. בכל הימים חווינו אטרקציות שונות ומגוונות (סנפלינג במערת קשת, ספורט ימי בכינרת, מסיבת חוף בכינרת, יום כיף בים אחרי הגדנע, המג׳רסה, אירוח דרוזי, קיאקים, צלילה באילת, מצדה, טיולי אופניים בתל אביב ובהרי סדום, חאן השיירות(רכיבה על גמלים), התנדבות בבית אבות, סיבוב בנחלת בנימין ובשוק הכרמל, הר הרצל, יד ושם, הכותל, צריף בן גוריון, ים המלח) ובנוסף לזה טיולים בכל הארץ מצפון לדרום- החל בראש הנקרה במערת קשת ועד להר צפחות באילת.

אני התברכתי בצוות מדהים בכל המובנים- שני ישראלים שהפכו ממש לאחים, 12 אמריקאים מדהימים אחד אחד ומפקדת אחת, שעברה איתנו והעבירה לנו את כל החודש הזה בכיף ענק ומלא הנאה, והצליחה להתמודד עם כל הבעיות שנוצרו בדרך.

במשך כל החודש הזה היו שני סופ״שים בהם נשארנו עם כולם (הראשון והאחרון) וערכנו קבלת שבת, הייתה הדלקת נרות והיה גם קידוש, והיו עוד שני סופי שבוע בהם יצא לי לארח שתי בנות, שהפכו להיות החברות האמריקאיות הכי טובות שלי, בנות בית ובנות משפחה. מיום חמישי עד ראשון בבוקר, שני סופ״שים שלמים, הן ישנו אצלי בבית.
המשפחה שלי קיבלה אותן בהמון חום ואהבה ואני לקחתי אותן להכיר להן את העולם שלי- מסיבות עם החברים שלי, מסיבה עם השכב״ג, שבת של ים עם חברים וסיבוב בקניון כדי להכיר את התרבות הישראלית קצת יותר.
אולי זה נשמע כאילו אילצתי אותן לבוא איתי למקומות האלה, אבל הן כל כך התרגשו להכיר ישראלים נוספים מחוץ למשלחת שהן לא רצו להיות בבית לרגע! 

כשהגיע שבוע הסיום, התחלתי כבר להיות בלחץ שזה נגמר, וכשהגיע הטקס סיום הייתי כל היום בצמרמורות אדירות וחשבתי לעצמי- הדבר הזה שעברתי, החודש השלם הזה מהחיים שלי, החוויה המטורפת שעשתה את הקיץ שלי למשמעותי ובעל תוכן ומנעה ממני לשבת בבית ולישון כל יום עד איזה 2 כמו בטטה, נגמרת! עוד שנייה הם עולים על האוטובוסים ואפילו לא בכיתי?? זה לא הגיוני... היו כאלה שבכו כבר בטקס, ולי זה הגיע שהם היו על האוטובוסים בסוף, בדרך לנתב״ג, אז עליתי על האוטובוס וחיבקתי את

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה